פולינוקלאוטידים למיצוק הצוואר: איך מחזירים את הגמישות לצוואר?

זוהי אמונה שגויה ונפוצה. פולינוקלאוטידים אינם חומר מילוי במובן הקלאסי של חומצה היאלורונית. הם פועלים כביוסטימולטורים שתפקידם הוא לעורר את העור לייצר מחדש את הרכיבים החיוניים שלו. במילים אחרות, הפולינוקלאוטידים "מאמנים" את תאי הפיברובלסטים בדרמיס לייצר יותר קולגן ואלסטין חדשים.

היתרון המשמעותי בשיטה זו הוא השגת תוצאה של שיקום ומיצוק עמוק מבלי להוסיף נפח או לשנות את קווי המתאר הטבעיים של הצוואר והפנים, מה שמעניק מראה רענן, חלק וטבעי לחלוטין.

מכיוון שמדובר בתהליך ביולוגי של בניית רקמה חדשה, התוצאות אינן מיידיות. כבר לאחר כשבועיים, רבים מדווחים על שיפור ניכר בלחות ובמרקם העור. השיפור המשמעותי מתפתח בהדרגה ונראה בדרך כלל לאחר 6-8 שבועות, ונמשך להשתפר גם לאחר סיום סדרת הטיפולים. לרוב מומלצת סדרה של 2-4 מפגשים בהפרשים של 3-4 שבועות. לאחר סיום הסדרה, ניתן לשמר את התוצאות לאורך זמן באמצעות טיפולי תחזוקה המתבצעים אחת ל-6-12 חודשים, בהתאם למצב העור.

בהחלט. פולינוקלאוטידים נחשבים לאחד הפתרונות האולטימטיביים לטיפול באזורים עדינים ודקים כמו הצוואר, המחשוף ואזור העיניים. הסיבה לכך היא שהעור הדק באזורים אלו נוטה לאבד גמישות במהירות ואינו מגיב טוב להזרקות נפח. הטיפול פועל לשיפור העובי והצפיפות של העור הדק על ידי עידוד ייצור סיבי תמיכה, וזאת תוך שמירה על בטיחות גבוהה במיוחד, מה שהופך אותו לבחירה המובילה לטיפול בקמטוטים ורפיון בצוואר.

הזרקת פולינוקלאוטידים נחשבת לטיפול בטוח במיוחד ובעל פרופיל תופעות לוואי נמוך ביותר, הודות לטכנולוגיית הטיהור הגבוהה של החומר. תופעות הלוואי השכיחות הן קלות וחולפות מעצמן תוך ימים ספורים, בדומה לכל הזרקה אחרת. הן כוללות בעיקר אדמומיות מקומית קלה, נפיחות זמנית או שטפי דם זעירים באזור ההזרקה. 

סיכונים לטווח ארוך או תגובות אלרגיות לחומר הם נדירים מאוד, אך יש להתייעץ תמיד עם הרופא המטפל, במיוחד אם קיימת אלרגיה ידועה לדגים.