הפסקת עישון

הפסקת עישון

גמילה בטיפול חד פעמי

הקושי להפסיק לעשן נובע משני גורמים:
התמכרות פיזיולוגית של הגוף לניקוטין. התמכרות פסיכולוגית לדברים הנלווים לתהליך העישון, כמו הדלקת האש, אחיזת הסיגריה ביד, עישון עם כוס קפה, “קינוח” אחרי ארוחה ועוד.

קשה להאמין, אבל בטיפול חד-פעמי באקופונקטורה 92-96% מהמטופלים יפסיקו לעשן לעד!!!

  • מעל 25 שנות ניסיון
  • עשרות אלפי מטופלים
  • טיפול אחד של הפסקת עישון ומתחילים באורח חיים בריא
  • דרך ייחודית המשלבת טיפול ושיחות מקצועיות
  • טיפול טבעי לחלוטין כאשר האדם עובר טיפול יש אפשרות לסלק את הגורמים להתמכרות ולהכניס במקומם ריפוי המסייע לתהליך הגמילה להסתיים
  • ההרגשה לאחר הטיפול היא רגועה ונעימה משתחררים לתמיד מהתמכרות לעישון ונהנים מאיכות חיים משופרת
 

“אני לא קוסם” ולא מדובר כאן ב”הוקוס פוקוס”, אלא בטיפול שגורם לגוף להפרשת אנדורפין שהוא המורפיום הטבעי שהגוף שלנו מייצר. האנדורפין מהווה תחליף טבעי לניקוטין ומסייע לאדם לעבור את שלבי הגמילה הראשונים.

האנדורפין גם משחרר את האדם מלחץ וממתח ולכן מפחית את ההזדקקות של הגוף לניקוטין.

אז מה עושים עם ההרגלים? קפה עם סיגריה? עיתון עם סיגריה? לשאוף פנימה קצת ניקוטין כשמתוחים?

נכון, זה לא פשוט. ההרגלים האלה הופכים עם הזמן לרפלקס מותנה, לגירוי שגורם לתגובה אוטומטית.

המוח שלנו אינו יכול לשלוט על הרפלקס המותנה, שכן מדובר בתגובה אוטומטית שלא מאפשרת למוח את זמן החשיבה הדרוש לו.

הרפלקס המותנה לא נעלם, אבל אפשר להשאיר אותו “רדום” באמצעות לימוד איך מתמודדים עם הרגלים ורפלקסים באמצעות טיפולי אקופונקטורה.

מה אתם מכניסים לגוף?

עשן הסיגריה מכיל כ-400 כימיקלים שונים בהם כ-350 חומרים רעילים שהשפעתם ניכרת במערכות גוף שונות:

קרצינוגנים (חומרים מסרטנים (עשן הסיגריות מכיל כ-43 קרצינוגנים שונים. שניים מהם בנזופורן ו-NNK הם בעלי פוטנציאל מסרטן מיוחד.

אצטון, מתנול, טולואן
ממיסים אורגנים פעילים, ארסן, פנול, אמוניה, ומימין צואני – רעלים.

נפטלין
ממית יעיל של עש בארונות בגדים

די.די.טי DDT
קוטל החרקים הקלאסי

בוטאן – גז הצתה.

קדיים
מתכת כבדה הנמצאת במצברים שהפילה אלפי חללים ממחלת הסרטן בקרב עובדי התעשייה שנחשפו לה.

חומר רדיואקטיבי
האיזוטופ פולוניום 210 CO הפחמן החד חמצני – מולקולת גז המונעת את היקשרות החמצן להמוגלובין ובכך חוסמת את דרכו לרקמות הגוף ולריאות ופוגמת במידת החימצון שלהם.

בנוסף לטיפול, ניתן מערך תמיכה הכולל יעוץ תזונתי והדרכה מקפת שיסייע למי שניגמל מעישון בכל ההבטים התזונתיים סביב הפסקת העישון ולמתן תשובות לשאלות תזונתיות שיש לניגמלים מעישון

שאלות ותשובות בנושא הפסקת עישון:

במחקרים נמצא כי כ-90% מהמעשנים מתחילים לעשן בגיל 18, אך גיל תחילת ההתנסות בעישון ירד ועומד כיום על 10-11 בלבד. עוד נמצא כי אחוז המעשנים לפחות פעם אחת בשבוע בקרב צעירים בכיתות י’ הוא כ-25% מהבנים וכ-13% מהבנות. ואילו אחוז המעשנים לפחות פעם אחת בשבוע בקרב ילדים בכיתות ו’-ז’ עומד על כ-7.5% מהבנים ועל כ-2.5% מהבנות.

על-פי ממצאי המחקרים, כ-90% מכלל המעשנים החלו לעשן לפני שהגיעו לגיל 18. למרות שהמעשנים הצעירים יודעים שהסיגריות מזיקות לבריאות, הם מאמינים בגישה של: “לי זה לא יקרה”, ומשום כך מתעלמים מהסכנות הכרוכות בעישון.
הסיבות השכיחות להתחלת עישון בקרב בני-הנוער, כפי שמראים המחקרים השונים, הן:
  • בני-הנוער מקבלים מסרים מהפרסומת הקושרים את העישון למעמד חברתי מועדף, כביכול, של המעשן. הפרסומות מעבירות את המסר שהמעשנים הם יותר מקובלים בחברה, מצליחים בעסקים ועם בני/בנות המין השני במידה רבה יותר. ואם מופיעים במודעה אמנים מפורסמים ונערצים, הדבר מעורר את בני-הנוער לחקות אותם.
  • חברות הטבק משתמשות בלוגו של הסיגריות על מוצרי אופנה, בפעילויות ספורט ובמופעי רוק, ובדרך זו מקשרות בין הסיגריות לבין אירועים חיוביים מבחינת הדימוי שלהם בעיני בני-הנוער.
  • הורים, בני משפחה וחברים מעשנים משפיעים על הרצון להתנסות בעישון.
  • נוסף על כך, העישון נתפס כחלק מהמרד של גיל ההתבגרות.

לפי נתוני משרד הבריאות הישראלי כ-10,000 בני-אדם מתים בארץ מדי שנה כתוצאה מנזקי עישון: כ-8,500 איש מתים בעקבות עישון פעיל וכ-1,500 איש – כתוצאה מעישון סביל (פסיבי).

בהחלט. הסיכון לחלות בסרטן הריאות עולה ככל שאדם מעשן מספר גדול יותר של סיגריות במשך מספר שנים רב יותר. לדוגמה, מי שמעשן 40 סיגריות ליום או יותר, הוא בסיכון של פי 20 לחלות בסרטן הריאות, לעומת מי שאינו מעשן. כמו כן, גברים שהתחילו לעשן לפני גיל 20 נמצאים בסכנת מוות גדולה הרבה יותר מאלה שהתחילו לעשן בגיל 25.

“אין הבדל בין הנזק הנגרם לגוף, כאשר אדם מעשן בלי לשאוף את העשן לריאות לבין עישון הכולל שאיפת עשן לריאות. חשוב לדעת כי כאשר מעשנים בלי לשאוף את העשן לריאות, הניקוטין נספג בפה, בשפתיים ובלשון, וחלק מהעשן מגיע גם לריאות, גם אם המעשן לא חש בכך. לכן, רמת הסיכון ללקות בסרטן וגם הנזקים שנגרמים למעשן הסביל כתוצאה מעישון, הם חמורים בשני המקרים.

סיגריות דלות ניקוטין גורמות נזק באותה מידה כמו סיגריות רגילות, ולפעמים אפילו לנזק רב יותר. כדי לפצות על כמות הניקוטין הנמוכה יותר בהן, המעשן שואף לריאותיו עשן רב יותר ומשהה את יציאת העשן מריאותיו למשך פרק זמן ארוך יותר, כדי להשלים את כמות הניקוטין (החומר הממכר בסיגריה) שלה גופו זקוק. באופן זה סופג האדם המעשן לריאותיו, גם כמויות גדולות יותר מ-4,000 הרעלים האחרים שהסיגריה מכילה, כולל 43 חומרים מסרטנים. בנוסף לכך, האדם המעשן גם מאמין שהוא יכול לעשן יותר סיגריות דלות ניקוטין, ולכן הוא לרוב מעלה את מספר הסיגריות שהוא מעשן מידי יום, פעולה המגבירה את הנזק שהעישון גורם לגופו.

העשן הנוצר כתוצאה משריפת טבק מכיל 43 חומרים מסרטנים. הזפת אשר נמצאת בטבק וחודרת לריאות מכילה חומר מסרטן הנקרא בנזפירן. הסיגריות כוללות חומרים נוספים מזיקים, הגורמים נזק רב לגופנו: הניקוטין, שגורם להתכווצות נימי הדם, הפחמן החד-חמצני המפחית את כמות החמצן בריאות, במיוחד בעוברים ובתינוקות, הפנול אשר גורם להרס הריסניות שבריאות, ועוד. כתוצאה מגירוי מתמשך של הריאות, נוצרים בהתחלה תאים טרום-סרטניים, ובהמשך – תאים סרטניים.

4,000 הכימיקלים שבסיגריה, הכוללים 350 חומרים רעילים, שמתוכם 43 נמצאו כמסרטנים, נשאפים לריאותיו של המעשן הפסיבי וגורמים לאותם נזקים בריאותיים כמו אלה של המעשן האקטיבי. עישון פסיבי גורם בטווח הקצר לכאבי ראש, לבחילות, לגירוי בעיניים ולסחרחורת, ובטווח הארוך לשאר הנזקים הנגרמים עקב עישון.

סיכויים של המעשנים הפסיביים, שהם בני-זוג החיים עם בן-זוג או בת-זוג מעשנים, לחלות בסרטן ריאות ובאוטם שריר הלב גדולים ב-25% מאשר אצל אנשים שאינם מעשנים פסיביים.

ילדים הגרים בבית שמעשנים בו מפתחים לעיתים קרובות גירויים בעיניים, באף ובגרון. הסיכון של ילדים כאלה לחלות במחלות בדרכי הנשימה, באסטמה ובדלקות אוזניים גבוה יותר ביחס לילדים שאינם חשופים לעישון פסיבי. אצל ילדים החשופים לעישון פסיבי (כולל עוברים ותינוקות) קיימת נטייה גבוהה יותר להצטננויות ולשיעול, לאשפוזים ולהפסד ימי לימודים.

בהחלט. במחקרים נמצא כי מספר תלמידי התיכון שמעשנים כמו הוריהם גדול פי 2.5 ממספרם של תלמידים מעשנים שהוריהם אינם מעשנים. במחקרים אחרים נמצא שהבעת עמדה שלילית של הורים בנוגע לעישון של ילדיהם, גם אם ההורים מעשנים, מעלה פי שבעה את הסיכוי לכך שילדם לא יעשן.

אחד מרכיבי הסיגריה הוא הניקוטין, שהוגדר בשנת 1996 בארה”ב כסם ממכר. אך ההתמכרות לסיגריה אינה רק גופנית (בעקבות השפעת הניקוטין), אלא גם התנהגותית (העישון מהווה הרגל) ופסיכולוגית (העישון מקושר אצל האדם המעשן לתחושות שונות כגון רוגע, יכולת ריכוז ועוד).

הפסקת העישון מביאה עימה, בשלב הראשון, להעלמות תופעות הלוואי של העישון: חזרת התיאבון, שיפור חוש הטעם והריח, השתחררות הנשימה, שיפור הכושר הגופני, תחושת ערנות, הפסקת השיעול והקלת הלחץ בסינוסים ובבית החזה. בהמשך, קטן גם הסיכון לחלות במחלות הנגרמות על-ידי העישון. נוסף על כך, קיימת גם תחושת סיפוק בעקבות ההשתחררות מההתמכרות לסיגריה, וכמובן – ישנו גם חיסכון כספי לא מבוטל.

הפסקת העישון חשובה ללא קשר למספר השנים שהאדם מעשן, שכן תוך כשנתיים מהפסקת העישון יורד הסיכון לחלות בסרטן הריאה ב-80%. תהליך השיקום של הריאות והגוף מתחיל כמעט מיד עם הפסקת העישון. הסיכון לחלות במחלות לב יורד ב-50% תוך שנה מהפסקת העישון. ואילו תוך 15 שנה, הסיכון היחסי של מי שפעם עישן למות ממחלת לב, מתקרב לסיכון של מי שלא עישן בכלל. שיפור זה תלוי בכך שלא נגרם נזק בלתי הפיך לריאות.

צרו איתנו קשר!
פוסטים אחרונים
דילוג לתוכן